חתולי הקהילה הנמצאים בקרבת מגורי האדם גורמים לעיתים מטרד לדיירים. לעיתים המטרד נגרם דווקא ע"י אנשים טובים, המעונינים לעזור אך עושים זאת באופן לא מקצועי. הפתרון הנכון ביותר לבעיה זו הוא תוכנית לכידה/עיקור/חיסון/סימון והחזרה לשטח המחיה, תוך בקרה וטיפול באופן מקצועי.
תכנית ודרך טיפול אלו מקובלים ומומלצים ע"י הגורמים המקצועיים בארץ ובעולם, ונחשבים כשיטה ההומנית והאפקטיבית ביותר גם ע"י המוסדות האקדמיים והטיפוליים בעולם כולו. שיטת העיקורים ובקרת קבוצות החתולים נהוגה באנגליה, בארה"ב, באיטליה, בגרמניה, תוניס ובעוד ארצות רבות.
יעילותה נבחנה והוכחה בתצפיות של שנים.
מומלץ מאד לראות את האתר המוביל בעולם בתחום זה:
נמצאות שם כתבות רבות כיצד ואיך לטפל ולעזור לחתולי הקהילה.
הבעיה
קבוצות החתולים החיות ברחוב ובקרבת פחי הזבל הם חתולים שאיבדו את ביתם או ננטשו ונזרקו לרחוב. חתולים אלו, שלא נולדו ברחוב וחיו ביחד עם בני אדם, יכולים בקלות רבה לחזור ולהיות חתולי בית מקסימים אם ימצא להם בית אוהב. צאצאיהם שנולדו ברחוב בד"כ מפחדים מאנשים ולא חברותיים. כדי לטעת בהם בטחון בבני אדם ולהפכם לחיות מחמד נדרשת סבלנות ועבודה מתאימה, אך הדבר אפשרי בהחלט, אך רק עד גיל של שבועות ספורים. לאחר מכן – כדי לעזור לחתולים אלו לחיות חיי כבוד ואיכות-
יש להפעיל את התכנית המוצעת להלן. חתולים שניזונים באופן קבוע בפינות האכלה , המאורגנות ע"י אנשים טובים, ומקבלים מזון איכותי ומיים טריים ומחסה בחורף – וכמובן עוברים עיקורים וסירוסים כבר לפני גיל חצי שנה – חתולים אלו יחיו חיים מלאים, איכותיים, נפלאים ועם כבוד באזור מחייתם ברחוב.
הם מוסיפים לנו, בני האדם, כבוד רב , בהיותם מטופלים, והם כמובן מהווים חברה נפלאה לאנשים רבים, ויחד עם זאת שומרים מעולה על הסביבה מפני מכרסמים ונחשים.
קבוצת החתולים המוצאת מזונה בפחי האשפה מתרבה במהירות ומגיעה למצב בו המזון לא מספיק לכולם. בשלב זה נוצרות בעיות תת-תזונה, בעיות בריאות והחתולים – בד"כ הגורים הקטנים והחלשים – מתים מוות מיוסר. במקרים רבים אחרים נופלים החתולים טרף למתעללים למיניהם או נפגעים בדרכים אחרות.
הפתרון הנקוט בידי העיריות והמועצות המקומיות הוא לעיתים – חוסר פעילות כלשהיא, לעיתים – לכידות מסתוריות ו":העלמת" החתולים ובמקרים אחרים ובישובים נאורים ומתקדמים , כמו תל-אביב, הרצליה ועוד ועוד – ביצוע הפעילות המוצעת כאן של עיקורים וסירוסים המוניים.
חשוב מאד מאד לזכור, שבג"צ , בעקבות פנייה היסטורית של "העמותה למען החתול בישראל", קבע באופן חד משמעי, שזכותם של החתולים לחיות היא חוקית ואסור להפר אותה!!! אסור לפגוע בחתולים בכל צורה שהיא-
גם לכידה והעברה למקום זר – זו פגיעה קטלנית ואסורה- ואסור אף לפגוע בהאכלה שלהם. ניתן להסתייע ביועץ המשפטי של תנו לחיות לחיות או בעוד" אסף מרקס, בכל הנוגע לשמירה על זכויות החתולים! חייו של כל חתול תלוי , למעשה, אך ורק בפעולותיהם של התושבים ובמאכילי החתולים ברחוב.
מוצא אחר , לצערנו, נקוט בידי אנשים שונים, המזמינים "מדבירים" למיניהם ללכידת החתולים והשלכתם באיזור מרוחק. דרך זו, מלבד היותה מנוגדת לחוק לא רק שאינה פתרון, אלא אף גורמת להחרפת הבעיה, שהרי אין ואקום בטבע. את מקום החתולים המומתים והמורעלים יתפסו חתולים אחרים שמצבם הבריאותי לא ברור, והבעיה תחזור ותחריף. השיטה היעילה ביותר לטיפול בנושא כאוב זה היא זו המוסברת כאן.
תכנית הפעולה
הטיפול בקבוצת חתולי הקהילה חייב להעשות בצורה שיטתית ותוך התמדה לאורך זמן. אין פתרונות של "פלא" מידיים ורק טיפול מתמיד ונכון יביא לפתרון הבעיה. על עקרון זה יש להקפיד כדי לראות בתוצאות. כדי לבקר את כמות החתולים ולמנוע ריבוי יתר, יש לדאוג לעיקור/סירוס. אין שיטה טובה יותר לטווח ארוך. העיקור/סירוס יביא לחתולים רגועים יותר, יפחית בעיות רעש (יללות חיזור) של חתולים מיוחמים וימנע ריכוז זכרים בסביבת חתולה מיוחמת. המריבות בין החתולים יפחתו ובהתאם גם בעיות רפואיות שונות.
קבוצת ענין
להצלחת התהליך יש לדאוג לקבוצה או מספר אנשים, שטובת הענין לנגד עיניהם. גם אדם אחד הפועל ליד בית מגוריו הוא "קבוצת ענין" ויכול לסייע רבות. אדם זה ירכז את הפעולה, יעקוב אחר קבוצת החתולים וידאג לתיאום וביצוע הטיפול בחתולים. כמו כן, חשוב להמשיך ולפקח על קבוצת החתולים המטופלת, דבר שיכול להתבצע רק ע"י "קבוצת ענין" או אדם אחראי. החתולים אינם אמורים "להסתדר לבד" והאדם האחראי (או "קבוצת הענין") מהווים חוליה חיונית ביותר להצלחת התכנית.
אירגון הפעולה מחייב:
– הערכה וזיהוי:
הערכת מספר החתולים בקבוצה ומצבם, איתור האדם המאכיל אותם באופן קבוע, תיאום שעות ההאכלה כדי להקל על הלכידה.
– אימוץ:
בדיקת אפשרויות האימוץ לגורים ידידותיים, עוד בטרם תחילת הפעולות האחרות. חיוני לוודא כי כל מאמץ יתחייב לעקר את החתול/ה בגיל המתאים.
– וטרינר:
מציאת וטרינר שיהיה מוכן לעבוד במשותף ולסייע בעיקורים במחיר מתאים. הוטרינר יוכל לקבל מידע וסיוע מוטרינרים ועמותות המנוסים בתחום,בכל הקשור להיבטים הרפואיים והאחרים בהם עליו להתחשב בעת עיקור חתולי רחוב (בשונה מהטיפול בחתולים להם יש בית מסודר וההיסטוריה הרפואית שלהם ידועה). באם אינכם יכולים למצוא וטרינר בקרבת מקום מגוריכם, ניתן להסתייע בעמותות השונות וגם לפנות לעמודי הפייסבוק השונים של אוהבי החתולים.
– מימון:
אנשים רבים המעונינים לסייע לחתולים יסכימו לתרום אם יוצגו בפניהם כוונות רציניות ותכנית עבודה מסודרת ורצינית. כל אחד יכול לבצע "גיוס תרומות" בין מכריו הידועים כאוהבי חיות ובין ארגונים עסקיים שונים בסביבת המקום בו מתכוונים לבצע את עבודת הטיפול. היערכות נכונה וריכוז מאמצים יכולים להוזיל את העלויות בהרבה.
וכמובן – ישנן רשויות עירוניות המבצעות עיקורים וסירוסים של חתולי הקהילה- בחינם!
מדובר בראש ובראשונה בעיריית תל-אביב וגם בערים נוספים – הרצליה, כפר-סבא, רעננה ועוד ועוד.
בררו עם העמותה המקומית למען בע"ח את העזרה שתוכלו לקבל מהעירייה שלכם בנושא זה.
היזהרו , כמובן, מעיריות שאינן ידידותיות לחתולים, וחשוב תמיד תמיד להתארגן עם עוד תושבים – וללחוץ על הרשות המקומית או העירונית שלכם – לתת תקציבים למען העיקורים והסירוסים של חתולי הקהילה!!! רק לחץ ציבורי יעזור לקבלת תקציבים ראויים גם לכך!
– מידע:
יש לקבל את המידע וההדרכה הנדרשים לצורך לכידה, הובלה ושחרור. הובלת חתול יש לעשות רק בארגז נשיאה מתאים ואין לשחרר חתול בתוך הרכב או במקום אחר, שאיננו מקום מגוריו הרגיל.
– התארגנות לעתיד:
כחלק בלתי נפרד משיטת הפעולה יש לבצע טיפול נוסף בחתולים שאותרו בשטח לאחר פרוייקט העיקורים הראשוני, בתוך תקופה של כחצי שנה, (ואח"כ כל חצי שנה) על מנת להבטיח כי מירב האוכלוסיה בשטח תהיה מעוקרת. כחלק מעקרונות השיטה לשם מניעת ריבוי יתר לא מבוקר מונח גם עקרון ה 85- אחוז, כלומר שמירה על לפחות 85 אחוז מאוכלוסיית החתולים כמעוקרת ולא מסוגלת להתרבות.
לכידה
הציוד ללכידה הוא פשוט ומתוכנן כך שלא יהיה מגע בין הלוכד לחתול עד ההגעה לוטרינר. יחד עם זאת הציוד שומר על החתול ומונע סבל פיזי. יש ללמוד הפעלת הציוד ולקבל הכשרה מתאימה כדי להצליח בלכידה. אין ללכוד חתולות מניקות אלא אם מבטיחים לכידת כל הגורים יחד עם האם – גורים שמנותקים מהאם בשלב ההנקה ימותו תוך סבל ומחלה. חתולות מניקות יש לשחרר כדי להבטיח שלום הגורים ולתפוס אותן שוב לאחר שסיימו להניק.
עיקור טיפול והחלמה
העיקור/סירוס יכול להעשות כבר בגיל 5 חודשים, וגם חתולות בזמן יחום או בהריון יכולות לעבור עיקור ללא בעיה מיוחדת. הניתוח יעשה תוך שימוש בחוטים הנמסים מאליהם ואינם מחייבים לכידה חוזרת לשם הוצאת תפרים. בזמן הניתוח יש לבצע כל טיפול נוסף לו זקוק החתול ובכלל זה מתן אנטיביוטיקה ארוכת טווח, טיפול נגד טפילים, טיפול בפצעים ובבעיות עור ושיניים וכד', חיסון נגד כלבת, וכן מומלץ גם חיסון "מרובע".
הוטרינר יחזיק את החתולים בהשגחה במשך 24 שעות לאחר הניתוח ויוודא התאוששות טובה. שיחרור החתולים צריך להעשות רק אחרי בדיקה רפואית והשלמת הטיפול ותמיד תמיד, אך ורק במקום המדוייק ממנו נלקחו החתולים.
לעיקור חתולי קהילה שאין מידע קודם על ההיסטוריה הרפואית שלהם ואשר לא ברור עתיד המעקב הרפואי אחריהם, יש להתייחס אחרת מאשר לטיפול בחתולי בית. הוטרינר צריך לתת דעתו לאספקטים הרפואיים והאחרים הרלוונטיים.
ההחלמה היא טבעית ונמשכת עד מספר ימים, בהם החתולה בד"כ נמנעת מאכילה רבה ומנקה בעצמה את מקום הניתוח. חשוב שהחתולים יחזרו חזרה
לשטח מחייתם המוכר, לא יותר מ- 24 שעות לאחר הניתוח. לגבי חתול זכר המצב אף פשוט עוד יותר שכן אין תפרים נראים כלל. בכל מקרה, אין לשחרר חתול לאחר הניתוח לפני שמוודאים שהוא בהכרה מלאה, בריא ועירני.
סימון
בשלב העיקור (תוך כדי הניתוח) יש לסמן את החתולים בסימון הוטרינרי המקובל בעולם – קטימת קצה אוזן שמאל. סימון זה ימנע לכידה חוזרת של חתולים מטופלים ויבטיח בקרה נאותה וזיהוי חתולים שטופלו.
בקרה רפואית
לפני העיקור מן הראוי לבצע בקרה רפואית כוללת של מצב החתול ולטפל בו בהתאם. חתול חולה במצב ירוד וסופני, שאינו מאפשר להחזירו לשטח, יש להרדים באמצעים הומניים שאינם גורמים סבל, ועל כך יחליט, ימליץ ויבצע הוטרינר בלבד. אם יש אפשרות לטפל בחתול – חשוב לאשפזו בתנאים הולמים עד להחלמתו המלאה. בקרה רפואית זו היא מן הסתם ההזדמנות היחידה לטיפול וטרינרי של ממש בחתול.
שחרור
הסעת החתול לשחרור תהיה רק בארגז נשיאה מתאים (כמו גם הבאתו לטיפול). אין לשחרר חתול מהארגז בתוך הרכב או במקום אחר. שחרור החתול יבוצע ע"י הלוכד אך ורק בשטח ממנו נלכד, אשר הוא שטח המחיה הרגיל של החתול המוכר לו היטב ובו נמצאים מקורות מזון זמינים המוכרים לחתול. אין לשחרר חתולים שלא באיזור ממנו נלכדו. חתול המגיע לאחר העיקור לשטח זר יתקשה במציאת מזון ויותקף ע"י חתולים אחרים במקום כגורם זר הנכנס לטריטוריה לא לו, ותוך זמן קצר עלול החתול לחלות או להפגע וגורלו יהיה אכזר ורע.
האכלה וטיפול
למעשה, ניתן להניח לחתולים לחיות את חייהם ללא טיפול מיוחד, למעט האכלה מסודרת. רק כאשר ניצפה חתול במצב רפואי לקוי, פגוע או פצוע, יש צורך להתערב כדי ללוכדו ולהביאו לוטרינר. כדי להבטיח שהחתולים לא יהפכו למטרד ליד פחי האשפה צריך, כמובן בנוסף להקפדה על סגירת פחי האשפה וחדרי האשפה, ליצור פינות האכלה מסודרות בהם
להבטיח מזון ומים במידה מספיקה – אך מתוכנן כך שיספיק לקבוצה המקומית ולא יגרום להגדלתה ע"י הצטרפות חתולים אחרים לקבוצה. פינות האכלה אלו יש לקבוע במרוחק מאיזור הכניסה לבית, ולא באיזור מגרש החניה. מקום טוב לכך הוא ליד שיחים מוסתרים בקצה הגינה לדוגמא וכד'. את המזון רצוי לתת בזמנים קבועים (בוקר/ערב וכד') ולהבטיח זמינות מי שתיה טריים. כמובן שכדי למנוע מטרד יש לשמור על נקיון האיזור ולא להניח
לפסולת ולכלוך להצטבר באיזור פינות ההאכלה, שאחרת שוב יהפכו החתולים למטרד.
ניתן לקבל בעמותות ובפורומים שנזכרו קודם לכן, יעוץ מפורט לגבי מקומות מועדפים, לגבי סוג המזון וכמויות המזון הנכונות, לאחר ביקור במקום או התאמה של מיקום פינת ההאכלה למבנה החצר והסביבה.
חשוב מאד לוודא מתן מזון ומים באופן סדיר, פעולה האורכת דקות ספורות בלבד ואינה אמורה להיות עול. כאשר האחראי לכך לא נמצא צריך לקבוע "תורנות" או עליו למצוא "ממלא מקום". להצלחת התכנית חיוני להקפיד על זמינות מזון ומים בפינות מסודרות ונקיות. מכאן מובן מדוע יש חשיבות יתירה לקיום "קבוצת ענין" או אדם אחראי אחד שידאגו לכל הדרוש ולהמשך מעקב אחר קבוצת החתולים, כמו גם לביצוע עיקורים חוזרים במקרה הצורך.
פיקוח חוזר
מומלץ לפקח על האתר בו נערכה הפעולה ולבדוק אם יש סיבוכים אצל אחד החתולים לאחר הניתוח. במקרה שכזה יש ללכדו שוב ולהביאו לוטרינר.
סיכום
לאורך זמן תתיצב הקבוצה ומספר החתולים יישמר ולא יגדל. חשוב לסייע בכך כדי שלא תהיה חדירה של חתולים לא מטופלים לאיזור וכך הקבוצה תוכל להגן על מקומה והטריטוריה שלה. קיום קבוצת חתולים יציבה ובריאה יבטיח אותנו ממטרדי עכברים ונחשים וכן מחדירת חתולים נוספים לשטח הקבוצה. חתולים ידידותיים ומטופלים מסייעים לחינוך ילדינו בכל הקשור להתייחסות לחלש ולנזקק ולהתחשבות ביצור חי אחר, ובכך מסייעים גם לחינוך ילדינו בכל הקשור להתייחסות בין בני אדם.
